<h1>פסקי או"ז — גיטין</h1>
<h2>דף נב.</h2>
האי אשרתא דדיני דכתיבא מיקמי דליחזו סהדי חתימת ידייהו כשירה, דלמיחזי כשיקרא לא חיישינן. כך פסקו ר"י אלפס זצ"ל וראבי"ה זצ"ל. "כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה", הרי זה גט. ולאשה דעלמא אינו גט. ליבמתו מהו, תיקו.
<h2>דף צא:</h2>
צריכים להקרות הגט קודם נתינה [גיטין י"ט ע"ב]. ואם לא קראוהו קודם נתינה צריכים להקרותו מיד אחר נתינה. ואם לא קראוהו לא קודם ולא קראוהו אחר נתינה, בשביל זה לא נאסור אותה מלינשא בו. גיליון. מיהו אי לא קריוה בדיעבד כשר. ושאני הכא דהוא אמר שטר הוא ולא אקריוה נמי. דאיכא תרתי לריעותא.
<h2>דף קיח:</h2>
המזכה גט לאשתו במקום יבם חולצת ולא מתייבמת. במקום קטטה מהו ת"ש דארשב"ל טב ליתב טן דו מלמיתב ארמלו. גליון. זה צריך עיון שם. השיב רש"י זצ"ל האשה שאמרה בפני עדים הריני ממנה את פלוני שבמקום פלוני שליח לקבל גיטי, והודיעו את השליח ונתרצה, שליחותו הוגנת. ואשה שנאסרה על בעלה ימסור הבעל גט ליד מי שירצה, ויאמר בלשון הזה "זכה בגט זה לאשתי פלונית". והרי היא מגורשת מיד בקבלתו של זה.
